עיצוב מירב נתנאל-דנון
מוסיקה יובל מסנר
כוריאוגרפיה מרינה בלטוב
תאורה אורי מורג
משחק מעין וינשטוק, טליה דור, יובל רוזמן/יולי סקר,
עמי ויינברג/אברהם הורוביץ, ננדיה קוצר/שרון גבריאלוב,
רוני דותן/צליל חן זקס, יונתן שוורץ/ינון ספיר
בשנת 2000 הגיעה למרכז השואה בטוקיו, מזוודה ריקה מהמוזיאון באושוויץ, עליה נכתב: "חנה בריידי. 16 מאי, 1931, וייזנקיינד" .
מי הייתה חנה בריידי ומה עלה בגורלה?
מורה צעירה מיפן שרצתה להילחם נגד שנאה, גזענות ודעות קדומות יוצאת למסע חיפוש מרתק אודות גורלה של הילדה.
סיפור שואה מטלטל וחוצה גבולות, שנגע ללבם של מיליוני בני אדם.
זוכת פרס אסיטז' להצגה הבין תחומית 2011
הצגה מרגשת המלמדת על זיכרון וחשיבות העברת הלפיד קדימה.
נוגעת בהרבה נקודות רגישות בצורה יוצאת מן הכלל
הצגה מרגשת ובלתי נשכחת. 5 כוכבים.
פנינה אמיתית מטלטלת ועושה דמעות אך יש בה גם עיגולים של תקווה.
במשיכות מכחול עדינות אך מדויקות עד כאב, בוחר האוורד ריפ לספר לנו את סיפורה של חנה. פיצוח בימתי מעורר כבוד.
ההצגה מדגימה כיצד ילדים לומדים מושגי יסוד בסיפור השואה, מפתחים אמפאתיה לקרבנות השואה ומחזקים את הערכים ההומניסטיים בהשקפת עולמם – תוך כדי חקר סיפורה של ילדה יהודייה אחת.
הרעיון של הזדהות דרך ילדה אחת מחברת את הילדים לסיפור השואה, תוך הזדהות עם ילדים בני גילם.
חשוב שילדים ידעו שבכל העולם קיימת מודעות לנושא וחינוך לאהבת השונה ולסובלנות כדי שטרגדיה מסוג זה לא תקרה בעתיד.