If there is an enemy of the Holocaust Remembrance Ceremonies it is the banal. It is especially dangerous to an audience of children who have these ceremonies organized for them every year. In order to challenge the collective memory and to create a feeling of cooperation and continuity new ways must be searched and found each and every year.
The production of “Hana’s Suitcase” (Nephesh Theatre) is a creation with entirely new components. The play (by Emil Sher) is based upon a true story by Karen Levine recounting how the curater of the Holocaust Museum in Tokyo receives a suitcase for her display from the Auschwitz Museum. On the suitcase was written the name Hana Brady which sent her on a search throughout the world to find more details about her short life which ended in the gas chambers. She found her brother, the sole family survivor, living in Toronto.
The decision to focus a high resolution on six million through the suitcase of a young girl makes a strong emotional impact. For children 12 years old it is hard to grasp the Holocaust in numbers. Six million is like sixty million or sixty thousand.
[…] I watched the play with grade six children. From the moment the lights went down and until it ended, they sat riveted, tense and involved. There is no doubt that they will never forget this story.
The production high level of professionalism is very impressive. Well worth seeing!
http://zteatru.pl/2018/09/01/na-osi-zycia/
Na osi życia
Kamila Łapicka 1 września 2018
"פסטיבל סינגרה" זהו פסטיבל יחיד במינו שנערך בוורשה מאז שנת 2004, השנה בה צוין 100 שנה להולדתו של הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר. הפסטיבל הוקם ביוזמת השחקנית והבמאית הפולנייה יהודייה גולדה טנסר, שהיא גם מנהלה האומנותית. במהלך הפסטיבל מתקיימים אירועי תיאטרון, מוסיקה, סרטים, תערוכות, סדנאות והרצאות וקבוצות דיון המוקדשות לתרבות היהודית.
הפסטיבל מארח אומנים מהשורה הראשונה מכל העולם, חלקם יהודים וחלקם שוחרי תרבות יהודית, ואנו זכינו להציג שתי הצגות מעולות של התיאטרון :
"המזוודה של חנה" הצגה שזכתה בפרס "הצגת השנה הבין תחומית באסיטג' 2011", מופיעה מזה שבע שנים ברחבי הארץ ונוסעת בעולם להציג את אחד הסיפורים היפים והנוגים הנוגעים לשואה ולקחיה. סיפור אמתי על מורה צעירה מיפן אשר רצתה ללמד ילדים יפנים את סכנות השנאה, הבורות, הגזענות והדעות הקדומות. כיצד? באמצעות מזוודה ריקה עליה היה כתוב: "חנה בריידי,16 מאי 1931, וויזנקינד". בעקבות המזוודה המורה והתלמידים יוצאים למסע מרתק אודות גורלה של הילדה...
ההצגה הוצגה בעברית עם כתוביות בפולנית, באולם מלא עד אפס מקום והתקבלה במחיאות כפיים נרגשות. הסיפור המטלטל ומפתיע באתר התיאטרון:
http://www.nepheshtheatre.co.il/theatre/repertoire_theatre/Hanas%20Suitcase
למחרת הצגנו את הצגת היחיד- גימפל תם. על פי הסיפור המרגש ומעורר השראה של גימפל התמים הבוחר באמונה באל ובאדם, למרות נסיבות חייו. עיבוד ובימוי של האוורד ריפ. ההצגה שהוצגה ביידיש, גם היא באולם מלא קהל נלהב שקיבל גם אותה בהתרגשות גדולה.
http://www.nepheshtheatre.co.il/en/repertoire/current_repertoire/gimpel_the_fool_-_in_yiddish
בטרם חזרנו לארץ ובעקבות המשובים על ההצגות שלנו, מנהלת הפסטיבל ביקשה להיפגש עמנו אישית ולדון על אפשרות לשיתוף פעולה בין תיאטרון הנפש בישראל ופסטיבל זינגרה בפולין! הפסטיבל גם זימן לנו לפגוש אנשים רבים ומכובדים אשר גם הם התרשמו מאיכות ההצגה והישגנו, ביניהם זכינו להכיר את דוקטור מירב חן, נכדתו של הסופר יצחק בשביס זינגר, מתרגמת ההצגה לפולנית הגב' רגינה גרומקה ועוד.
היינו להקה של 12 איש שנסעה לפולין להציג את היצירה הישראלית ואנו מודים לכל מי שתמך בסיור, הנהלת הפסטיבל ומפעל הפיס, מקרב לב, על חלקכם במימוש הביקור.
מידי שנה מתקיים בפולין פסטיבל תרבות ייחודי "בעקבות יצירתו של ב. זינגר", המסייר ב12 עיירות קטנות מאזור גליציה שבפולין, עיירות המוזכרות כולן ביצירה הספרותית הענפה והמופלאה של י.ב. זינגר, עיירות שבעבר אוכלסו בעיקר על ידי יהודים. זינגר, חתן פרס נובל, שאב השראתו ליצירתו מהתרבות והמסורות היהודית, תיאר את חייהם של היהודים לפני תקופת השואה, חיים אשר אבדו אחריה. הפסטיבל "בעקבות יצירתו של זינגר" מוביל את האומנים דרך 12 יערות ומציג ומחייה תרבות זו בדרך מקורית ואמנותית
האוורד ריפ, נמצא השנה בין האמנית המובילים את המסע, יהודי וישראלי יחיד בקאסט, הוא מציג יום יום את גימפל תם, אחת היצירות היפות של זינגר, באנגלית, עם כתוביות בפולנית ונותן את כל הנשמה. איתו גם צלמת מקומית שמצלמת את החוויה שלו כאומן וכיהודי, בתקווה שבעתיד נוכל להפוך חומרים אלה לסרט דוקומנטרי.
ניתן לצפות בלינק המצורף המתעד את הפסטיבל ב2012 ולהתרשם מחזונו ואורח רוחו. "Following Singer traces trip"
https://www.youtube.com/watch?v=eo3JyyCMOx8
חזרנו מקייפטאון, השתתפנו בפסטיבל אסיטג'- ארגון בינלאומי לקידום תיאטרון ילדים ונוער. היינו חלק ממשלחת ישראלית, הציגנו את העבודה שלנו, הכרנו יוצרים מרתקים מכל העולם וסיירנו במקומות נפלאים.
ועכשיו משהו אישי. אנו עובדים כ"כ הרבה שנים, לפעמים מצליחים מאד ולפעמים פחות, לפעמים יש פרסים אך אין פרנסה, לפעמים יש אכזבה, עייפות או אי ודאות ... ואז אתה נוסע לחו"ל ופתאום שוב נגלת התחושה המנחמת ומלטפת שאתה לא עובד לבד, שאתה חלק מתנועה גדולה שמטרתה הכנה היא להפוך את העולם למקום יותר טוב. ואז אתה מרגיש אתה טוב! ואלה לא סתם מילים, אתה עובר מהאישי ללוקאלי ומהלוקאלי לגלובלי. אט אט הרשת החברתית מתפשטת ומתרחבת, המידע והיצירה ניגשים יותר ומורכבים יותר, מושפעים מהשפע והמגוון, ואתה מרגיש שגם לך יש תרומה, שמקשיבים לך, שרוצים ללמוד ממך, שאתה רלוונטי יותר, שאתה יודע איך לתרגם רעיונות וערכים לחוויות, באמצעות אומנות. וזה עושה לך טוב ואתה רוצה להמשיך לעבוד ולנסות.
עם סיום הפסטיבל חזרנו הביתה בתחושה שרמת התיאטרון לילדים ונוער בארץ גבוה מאד. אני חושבת על מה שראינו ושמענו ומסכמת בגאווה את העבודה שלנו בתיאטרון הנפש. הניסיון לשלב תוכן משמעותי לבני הנוער המעורר חשיבה עצמאית בשילוב אסטטיקה ברמה גבוה, מוסיקה, וידיו, כוריוגרפיה ומה לא, ולהביא כל אלה לידי חוויה מרגשת, כל זה ניכר לדעתי בכל העבודות שלנו.
היו הרבה מקורות השראה-
1- אחד האומנים האפריקאים אמר
dreams are bigger than fear/
try to find the ligth in your heart and fight the darkness/
2- יום עיון ב: The mask theatre , יום מתוכנן להפליא, שם נשאלה שאלת השאלות, מהי איכות, וכיצד להגדיר ולהעריך יצירת אומנות?להלן מספר קריטריונים שהוזכרו :
Artistic aims
Development of text
Solution for stage
Actors skills
Relation with the audience
The ethics , the main idea of the production. What has this show to give us today?
3- לינק של ההצגה making mandela- ההצגה שהכי אהבתי. https://vimeo.com/135738423
Limmud 2016
מה הקשר בין מגדל בבל לשיר של ג'ון לנון – imagine? ולמה בעצם החליט אלוהינו לבלבל את השפה ולהפיץ אותנו בתבל?
האם תפילתנו "משיב הרוח ומוריד הגשם" מעידה על רגישות רוחנית פיוטית בקשר לאקולוגיה בתלמוד או שמא מלמד אותנו כיצד המעשים שלנו משפעים ומשנים את אקלים העולם?
היכן מופיע המוטיב של עקדת יצחק ביצירה של בוב דילן ולאונרד כהן? ומי בהתרסה ומי בחמלה?
ומה הקשר בין "כחומר בידי היוצר" לבין חימר? החומר שנמצא בכל מקום בו נמצא האדם, האדמה, האדמה שממנה גם אנחנו יוצרים את עולמינו (כולל יצירת היצור המאגי "הגולם") החימר שהוא חומר בלתי מתכלה אך כשהיצירה שיצרנו אינה עונה על ציפיותינו אנו יכולים פשוט להפוך אותה למשהו חדש, אחר ולהתחיל מן ההתחלה? כי אנחנו בשליטה על היצירה שלנו ואולי גם על היצר, הטוב והרע....
היו שם בLimmud אנגליה 2016 כ1250 שיעורים ומופעים שהעבירו כ600 מרצים ואומנים מ38 מדינות וכל זה נעשה על ידי כ650 מתנדבים שעבדו יחד כשנה. וגם אנחנו היינו שם והצגנו את Gimpel the foolההצגה שבזכותה כבר ביקרנו ביותר מ15 מדינות.
Limmud הוא מודל חברתי תרבותי יהודי ייחודי שמתקיים היום במקומות רבים בעולם אך תחילתו באנגליה בשנות ה70. הפעם היינו כ2600 משתתפים. שבוע ימים, ימי החנוכה, חלקנו עם 2600 איש באותו המלון, חוויה עצומה.
את מי פגשנו ואת מי לא?
זהבית כליף, מי שהייתה המזכירה הראשונה של תיאטרון הנפש, דיתי רונן, משוררת נפלאה שפעם ניהלה את מדור התיאטרון של משרד התרבות, עדי קיסר הבועטת ארס –פואטיקה, פיטר הריס, אב התיאטרון הקהילתי בארץ, מר אפרים זורוף, מנהל מרכז שמעון ויזנטל, צייד הנאצים ועוד הרבה מרצים מעולים מתחומי עניין אין סופיים. ולצד זה גם תערוכה על אלי ויזל, ז"ל ועוד מוצגים על חסידי אומות העולם ומסיבות חנוכה עד השעות הקטנות של הלילה והמון מינגלים והכרויות ורוח מתפרצת של אנשים טובים שמחפשים דרכי נועם לתיקון עולם, ואין ספק שחלק גדול מהם לוקחים כבר עכשיו חלק משמעותי בכך.
אז בקיצור רב, זה מה שעשינו באנגליה, ניסינו גם אנחנו לקחת חלק ולהפיץ אמונתנו בעשייה, חיבור, נתינה, תרבות ואומנות. ובאופן אישי השתתפותי בLimmud מקרבת אותי עמוק יותר ליהדות המאד סוביקטיבית שלי, בה אני מוצאת בכל פעם מחדש מקורות איתנים לחוכמה והעצמה.
בנוגע לציפור, בגרמניה, פברואר 2017
גימפל תם, באנגליה, דצמבר 2016
בנוגע לציפור, ברומניה, אוקטובר 2016
גימפל תם, בקנדה, אוגוסט 2016
באמהרית זה נשמע יותר טוב, בגרמניה, אוגוסט 2015
שכנים, בפינלנד, מאי 2015
שכנים, בטייוואן, יוני 2015
גימפל תם, בבולגריה, 2014
המזוודה של חנה, בפולין, אוגוסט 2014
מיחיד במינו , ברוסיה, אפריל 2014
באמהרית זה נשמע יותר טוב, ארה"ב, מרץ 2014
מר בגין , ברזיל, ספטמבר 2014
הסיורים שלנו בחו"ל מתרחבים
באמהרית ארה"ב, מרץ 2014
יחיד במינו רוסיה, אפריל 2014
שכנים פינלנד, מאי 2014
שכנים טייוואן, יוני 2014
גימפל תם בולגריה, יולי 2014
שכנים הודו, יולי 2014
המזוודה של חנה פולין, אוגוסט 2014
מר בגין ברזיל, ספטמבר 2014