"...הייחוד כאן היה דווקא באיפוק... ההצגה ראויה לציון לשבח בו זכתה... זה תיאטרון"  

"...ביצוע עדין, רגיש ומדוייק של השחקנית אסנת זיביל, שמעוררת הרבה הזדהות ומצליחה להעביר בצורה מרשימה את החיפוש של הילדה האבודה אחרי סדר ביקום שהולך ומאבד את העוגנים שלו" 

"לעיני הצופים נגלה עולמה של ילדה-אישה הנושאת גם בבגרותה, אובדן נצחי. סיפור אותנטי אודות ילדה הממתינה לאביה שלא חזר ממלחמת יום הכיפורים.השחקנית מפגינה עוצמה רגשית ומחזירה אותנו באחת אל הזעזוע שפקד את החברה הישראלית במהלך המלחמה ולאחריה.משחק נוגע ללב שהופך סיפור האישי לנחלת הצופים"

אסנת זיביל בונה את הדמות בהדרגה וכמעט בלי משים מאפיינת בעיצוב מרגש את המעבר מילדות ושמחת חיים אל בגרות ואפלה פנימית. ושוב, אני שמח להסכים עם נימוקי חבר השופטים.  

"זיביל כובשת את הבמה והלב בזכות המינימליזם והמשחק הנקי מגוזמאות. המילים קולחות ממנה ורוקמות עולם מלא ושלם, עולמה של הילדה המציג גם צדדים כמו זדון ורוע ובכך יש לא מעט אומץ. הצגה מטלטלת דווקא בזכות האנדרסטייטמנט. שחקנית מצוינת" 

שילוב כל כך מוצלח של הומור ורצינות. נושאים רבים מהווים מקור לדיונים פורים.