רקע הסטורי

מבצע משה 1984
כפרים, כפרים מוכרים בחיפזון את רכושם, אורזים מעט ועוזבים בקבוצות קטנות את הכפר בו חיו אלפי שנים ומתחילים במסע רגלי דרך סודאן לירושלים הקדושה. זקנים ותינוקות, נשים בהריון צועדים יחד בלילות לאורו של הירח ומתחבאים בימים מפני שודדים וחיילים של השלטון. הדרך עד לסודאן אורכת שבועות וחודשים, האוכל והמים אוזלים. אל מחנות הפליטים של סודאן מגיעים אלפי היהודים מהכפרים של אתיופיה. עכשיו הם תקועים. חודשים ושנים יושבים וממתנים לגאולה, לציפור ברזל גדולה שתבוא לקחת אותם לארץ המובטחת. מאחור נשארו קרובי משפחותיהם ומלפנים החלום ובניהם מסתובב המוות. כ- 4000 מיהודי אתיופיה מצאו את מותם במסע ובמחנות הפליטים של סודאן, ו- 6500 מהם הגיעו לארץ ישראל.

חזרה

רקע היסטורי - יהודי אתיופיה (ביתא ישראל)

המקורות של יהודי אתיופיה
היהדות הגיעה לאתיופיה עוד לפני הנצרות והאסלאם, אף על פי כן לא ברור כיצד. על פי אחת המסורות הקשר של היהדות לאתיופיה החלה מהמפגש בין מלכת שבא לבין שלמה המלך בירושלים ולקיחת ארון הקודש מירושלים לאתיופיה על ידי בנם, מניליק, ובחירי חייליו של שלמה המלך. על פי גרסאות אחרות ראשית קיומה של הקהילה היהודית באתיופיה הוא מצאצאי שבט דן שהיא אחת מעשרת השבטים האבודים. טענה זו נובעת מאורח חיי יהודי אתיופיה אשר התנהלו על פי לוח המועדים, התורה וספרי המקרא מבית ראשון במנותק מהיהדות שנוסדה בימי בית שני על בסיס המשנה והתלמוד, שלא הגיעו לאתיופיה.

חיי היהודים באתיופיה
ביתא ישראל חיו בצפון ובצפון-מערב אתיופיה, בקרב אוכלוסיה נוצרית שלטת ואוכלוסיה מוסלמית, פזורים בין כחמש מאות כפרים על פני שטחים נרחבים. הם התפרנסו מנפחות, קדרות, טוויה, אריסות חקלאית. מנהגיהם קשורים בעבודת האדמה, למקור מים זורם (מעיינות, נחלים),למשפחה, למסורת האחווה של ציבור מקומי קטן, מנותק, מופלה ומבודל. בעיני הנוצרים היהודים היו מעין כת טמאה ובזויה. עיסוקם של היהודים בנפחות נתן להם הילה של עושי כשפים. הכינויים הרווחים של יהודי אתיופיה הינם: ביתא ישראל- שהוא היחיד המקובל עליהם, פלאשה- שמשמעותו זרים או מנושלי אדמה, כיאלא- בעלי כוח על טבעי או בעלי פולחן דתי נבדל, בודא ג'יב ג'רתם- צבוע בעל כוחות על היכול לשנות את צורתו לבין אנוש ואוכל בשר אדם.

הקשר של ביתא ישראל ליהודי העולם
ב 1904 הגיע לראשונה יעקב פייטלוביץ' שנשלח על ידי מורו יוסף הלוי. פייטלוביץ' חקר ועסק שנים רבות ביהדות אתיופיה. הוא סיפר ליהודי העולם על הסכנות בחייהם ויהדותם של ביתא ישראל. פייטלוביץ' הקים באתיופיה בתי ספר ללימוד השפה העברית, חקלאות ויהדות והצליח ליצור קשר בין יהודי אתיופיה ליהודי העולם. מהפכות וחילופי השלטונות באתיופיה גרמו לניתוק בין ביתא ישראל ליהודי העולם ורבים מביתא ישראל המרו את דתם. פייטלוביץ' הכריז בפני יהודי העולם שיהדותם של האחים כהה העור (ביתא ישראל) נמצאת בסכנת הכחדה.

חזרה

ישראל נרתמת למשימה
בתחילת שנות ה-80 שלטונות אתיופיה סגרו את בתי הספר של הארגונים היהודים למען ביתא ישראל. יהודי אתיופיה ברחו במסע רגלי מהכפרים והגיעו למחנות הפליטים בסודאן. סוכני המוסד הישראלי חיכו ליהודי אתיופיה במחנות הפליטים בסודן והקימו רשת להברחת היהודים לישראל.

העלייה לישראל
בין השנים 1977-1991 היגרו מרבית יהודי אתיופיה לישראל. העלייה האתיופית התרכזה בעיקר בשני מבצעים דרמתיים.
בצע משה- 1984. במשך שלוש שנים נדדו אלפי משפחות של יהודי אתיופיה בקבוצות קטנות במסע רגלי, חשאי ומלא סכנות אל מחנות הפליטים בסודאן. אחרי תלאות הדרך מאתיופיה לסודאן חיכו משפחות רבות לתורן לעלות לישראל. כ-4000 יהודים מתו במחנות הפליטים בסודן ובמסע הרגלי ובסופו של דבר כ- 6500 יהודים הצליחו לעלות לישראל.
מבצע שלמה- 1991. העלאתם של כ 14000 יהודי אתיופיה מאדיס אבבה לישראל. יהודי אתיופיה אשר נשארו מאחור ונותקו ממשפחותיהם התרכזו במחנה שהקימה הסוכנות היהודית באדיס אבבה, עיר הבירה של אתיופיה, ועלו לישראל במבצע אווירי מורכב שנמשך 48 שעות.

כיום בישראל
למרות שכבר בשנת 1973 פסק הרב הראשי, הרב עובדיה יוסף, כי יש להכיר בביתא ישראל כיהודים לכל דבר, הרבנות הראשית בישראל מטילה ספק במעמדו הדתי של כל אחד מבני קבוצת יהודי אתיופיה. אחת הסיבות לכך היא שרבני הקהילה האתיופית (הקייסים) קיימו הליכי גירושין וגיור בלי להכיר את ההלכה הרבנית המקובלת בישראל. גם בחיי הדור הצעיר המסע אל תוך ליבה של החברה הישראלית עדיין נמשך. הדור הצעיר, שחלקו נולד בישראל מתנתק מהשפה והמסורת של דור ההורים, אך מנגד נתקל בקשיים בדרך לתרבות הישראלית הכוללת. כך הדור הצעיר מוצא עצמו בשאלת זהות עצמית בישראל, תקוע בין עולם העבר לעולם העתיד.

חזרה